שדה נ' גלובל נטוורקס בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת בגין אי כיבוד חוזה.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, בין התובעת לבין הנתבעת נחתמה עסקה לפיה התובעת שילמה לנתבעת סך של 6,500 ₪ בגין הזמנת פרסום באינטרנט, לרבות הפקת מסע הפרסום. על פי ההסכם, היה על הנתבעת לספק לתובעת פניות (לידים) כאשר בגין כל פניה היא זכאית לתשלום של 55 ₪.

3.לאחר כמאה ימי פרסום, כך לטענת התובעת, התקבלו אצלה 4 פניות רלבנטיות בלבד. לפיכך, היא פנתה אל הנתבעת וביקשה הן להפסיק את משא הפרסום והן לקבל בחזרה את כספה. לטענת התובעת, לאחר דין ודברים, הסכימה נציגת הנתבעת לזכות אותה בגין בעבור 90 פניות (ראה מייל מיום 19.5.09 שצורף לכתב התביעה).

4.בפועל זיכוי שכזה לא בוצע, שכן ביום 11.5.09 הודיע מנכ"ל הנתבעת כי לא ניתן לבצע החזר כספי, וכי הם מוכנים להמשיך ולסייע לתובעת במשא הפרסום (ראה מייל שצורף לכתב התביעה).

5.בישיבה שבפניי העידו מנכ"ל הנתבעת והתובעת.

6.לאחר שעיינתי בתביעה על נספחיה ושמעתי את הצדדים בפניי, ראיתי לקבל את התביעה, אם כי בחלקה.

7.א.אין מחלוקת כי התובעת חתומה על הזמנת מדיה מס' 677 מיום 7.1.09 (צורפה לכתב התביעה).

ב.עוד אין מחלוקת כי נרשם בהסכם:

"תינתן תחנת יציאה לאחר 50 לידים ראשונים במידה והלקוח לא מרוצה... "תינתן אחריות ללידים שאינם תקינים למשך 7 ימים ממועד אספקת הלידים".

ג.אין מחלוקת כי התובעת לא עמדה בהתחייבותה זו, ולא הודיעה לנתבעת אודות הלידים הלא תקינים שלטענתה התקבלו אצלה. כל שהתובעת צירפה הוא מייל מ-9.3.09, בו נרשם על ידי התובעת: "הקמפיין מפיק אפס תוצאות".

ד.יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי נציגה מטעם הנתבעת הודיעה לה במפורש, כי הנתבעת החליטה לזכות את התובעת עקב חוסר שביעות רצונה.

ה.אין בידי לקבל את טענת נציג הנתבעת בפניי כאילו רק הוא המוסמך היה לדון בענייני החזרת כספים (ראה עמ' 3 לפרוטוקול שורות 3 – 6), ובכל מקרה אינני מקבלת את התנערותו מהתחייבותה של עובדת הנתבעת כלפי התובעת בכלל, ומשעה שאותה עובדת היתה אשת הקשר של התובעת אצל הנתבעת. אני סבורה וכך אני קובעת כי התובעת היתה רשאית להסתמך על דבריה של העובדת כמי שמייצגת את הנתבעת בפניה.

ו.לאור כל האמור, ניתן לומר אפוא כי שני הצדדים, הן התובעת והן הנתבעת, פעלו שלא על פי ההסכם והמוסכם ביניהם.

התובעת, בכך שלא הודיעה בכתב בגין כל ליד וליד לא תקין, והנתבעת, בכך שאשת הקשר שלה עם התובעת היתה נטולת סמכויות, מבלי שהתובעת ידעה על כך.

8.במצב דברים זה ולאור הקבוע בחוזה לפיו התובעת תוכל לצאת מההתקשרות שלה עם הנתבעת לאחר 50 לידים ראשונים, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 3,000 ש"ח (כאשר סכום זה הינו חיבור של החזר בגין 50 לידים לפי 55 ש"ח לליד, וכן מחצית מעלות הפקת הפרסום – 250 ש"ח).

9.בנסיבות, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

10.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

11.המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, ט"ו טבת תש"ע, 01 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.